מריחת החינה

משמעות מריחת החינה

לכל עדה מעדות המזרח ישנם המנהגים והמסורת שלה המאפיינים את הזרם העדתי. בין עדות אלו נמנים יוצאי מרוקו, עיראק, טוניס, תימן, העדה הכורדית והעדה ההודית. 
בטקסי החינה אימצה כל אחת מהעדות את האופן להכנת עיסת החינה והאופן לפיו נהוג למרוח את החינה לחתן ולכלה בטקס החינה.

איך מורחים חינה לחתן ולכלה?

  • בעדה מרוקאית - כפי שציינו כל עדה מורחת את החינה באופן שונה בעל משמעות משלו. כך למשל בעדה המרוקאית נהוג היה בטקסי החינה שהיו בעבר למרוח את החינה בעיטורים שונים ובאיזורים מגוונים בגוף הכלה.
    מנהג זה נזנח עם השנים וכיום, כבר לא נהוג למרוח איזורים שונים בגוף הכלה. כיום נהוג למרוח את החינה במהלך הטקס באוהל חינה מרוקאי בצורה מסודרת ומוגדרת מראש. תחילה במרכז כף יד ימין של הכלה והחתן ולאחר מכן בכף יד שמאל של בני הזוג. את החינה מורחים בצורה עגולה כמטבע כסמל ברכה לפרנסה ושפע לחתן והכלה בטקס החינה שמסמל כניסה לעולם הנישואין. 
  • בעדה העיראקית - העדה העיראקית נוהגת באופן שונה מהעדה המרוקאית בעת מריחת החינה. במרכז יד אחת מורחים חינה לכל אחד מבני הזוג ועל אצבעות היד השניה שמים לוקום מתוק כסמל למזל הצלחה ונישואים מתוקים. 

מי מורח את החינה?

יש  משמעות רבה לאשה שנבחרה למרוח את החינה. אחת המשמעויות היא ההרצון להעניק כבוד למישהי מהמשפחה ולכן פעמים רבות נמצא כי אם הכלה, אם החתן או אחת הסבתות מורחות את החינה בטקס. משמעות נוספת והחשובה מכולן היא מתן ברכה מקסימלית לזוג. ולכן הכבוד למריחת החינה ניתן לאישה שהיא נשואה ואם לילדים על מנת להעביר את הברכה בה ניחנה לזוג שעתיד להינשא. בשל זאת לרוב אישה גרושה או חלילה אלמנה לרוב לא תבחר כמי שתמרח א החינה לזוג. 

מה עושים עם החינה לאחר המריחה?

כיום נהוג לאחר מריחת החינה במרכז היד לשים סרטים עם כרית צמר גפן על המקום בעיקר על מנת לא להתלכלך וגם כמימד של יופי על היד. את החינה משאירים לפחות לרבע שעה כדי להבטיח שהצבע ישאר על העור. לאחר מכן ניתן להסיר את צמר הגפן ולשטוף את היד. צבע החינה יורד מעצמו לרוב בתוך 3-6 ימים.