טקס חינה תימנית בעידן המודרני

במרבית טקסי החנות התימניות כיום משתמשים במלבושים שמתאימים ומקובלים עפ"י המסורת ללא הבדלים מהותיים. פרטי הלבוש הנהוגים בטקסי חינות תימניים נושאים איתם משמעות וסמליות רבה.

לבושה של הכלה העתידית במהלך טקס חינה תימני הוא צנוע ומכסה את כל שטחי גופה, ובמהלך טקסי החינה נהוג להחליף בדומה לטקסי חינות מרוקאיים תלבושות מסורתיות  כ- 3 פעמים. הכלה עוטה על עצמה תכשיטים רבים כבדים מאוד הכוללים מחרוזות רבות וטבעות על כל 10 אצבעות ידיה בסמליות שמאפיינת כניסה לחיים כבדים שניתן להפוך אותם ליקרים.

הכלה במהלך הטקס עוטה על ראשה כובע שעטור בפעמונים רבים כאשר  הפעמונים באים לסמל את הפוריות והפריון של הכלה. כאמור הכלה עוטה על עצמה תכשיטים רבים שבמסורת התימנית במהלך טקסי חינות התכשיטים צריכים להיות מצבעים עזים של ירוק, אדום וכחול שמטרתם לשמש כמחסום נגד עין הרע. 

במרבית העדות, כמו גם בעדה התימנית נהוג שהורי הכלה הם אלו שמארגנים ועורכים את טקס ה חינה כסמל למעבר הכלה מבית אביה. בתימן נהוג היה לערוך טקסי חינות בהפרדה מוחלטת בין נשים לגברים כאשר תפקיד האורחים הגברים היה לשמח את החתן המיועד ותפקיד הנשים היה לשמח ולרקוד עם הכלה המיועדת.

כיום מקובל בטקסי חינות תימניות (בקרב חילוניים בד"כ) לערוך את הטקס כאשר הגברים והנשים מעורבים ביחד ושניהם רוקדים ומשמחים את הכלה והחתן. 
התלבושת בטקסי החינה הן לרוב עפ"י תרבות צנעה ולטקס יש סדר והתנהלות מסוימים.

לאחר הלבשת בני הזוג נהוג ללוות אותם לאולם עם שיירה שמלווה אותם, ולבושה בתלבושות מסורתיות שלרוב גם הן מאפיינות את תרבות צנעה המסורתית. השיירה מלווה אותם בזאפה שזו שירה תימנית מסורתית, אותה מלוות הנשים בתופים. במהלך טקסי חינות מרוקאיות כאשר מלווים את בני הזוג הנשים נוהגות שאת מגשים מלאים בעוגיות וממתקים כסמל למתיקות ולברכה אותם הן נושאות לבני הזוג. בטקסי חינות תימניות הנשים נוהגות לשאת סלסילות קש צבעוניות ומפוארות, בתוכן נרות צבעוניים דולקים ופרחים ססגוניים וישנם הנוהגים בטקס החינה התימנית לשים ביצים מעוטרות בסלסילות כסמל לפוריות.