טקס חינה במקווה

חינה הפכה להיות אירוע מפואר ומושקע לא פחות מאירוע החתונה, וכיום זוגו רבים בוחרים לעשות הפקה גרנדיוזית שכוללת אולם לחינה, תקליטן, מתופפים לחינה, החלפת מספר תלבושות לחתן ולכלה, כרכרה מרוקאית או אפיריון, תלבושות לחינה לאורחים הכוללים כפתאנים וג'אלאביות בשלל צבעים, אוהל מרוקאי צלם שיתעד את אירוע החינה המיוחד, עוגיות מרוקאיות, פינות ישיבה, עמדת מופליטה וספינג' ומה לא.

יחד עם זאת, ישנם זוגות שבוחרים להיצמד למסורת האותנטית ולערוך טקס חינה אותנטי וצנוע כפי שהיה נהוג בעבר. אין זה אומר שהטקס לא מושקע ומיוחד, אך הרעיון שמאחורי זאת הוא שכפי שבעבר נהוג היה לערוך את טקס החינה מיד לאחר שובה של הכלה מהטבילה במקווה אל בית הוריה, כך גם כיום כאשר הכלה יוצאת מהטבילה במקווה בנות משפחתה וחברותיה מחכות לה לבושות בבגדים מרוקאיים מסורתיים, עם מוסיקה מרוקאית, תופים ומיני מתוקים שמסמלם ברכה למתיקות וטוב, וכך יוצאות בצעדה לעבר בית הורי הכלה שם מחכה אוהל מרוקאי, אוכל לפי מיטב מטבח העדה, ותפאורה לפי בחירת בני הזוג. בעוד שבעבר רק נשים היו נשארות לחגוג את החינה עם הכלה,  כיום מחכים לכלה אחרי המקווה גם החתן, בני משפחתו וחברים, ובעצם מקיימים ממש אירוע חינה שבו טקס לכל דבר.

בדרך כלל אירוע חינה כולל ריקודים רבים במהלך האירוע, כאשר בחלקו השני של הערב מתחילה ההתארגנות לטקס המסורתי:  מלבישים את הכלה והחתן בבגד מרוקאי מסורתי שהם בחרו, את שאר האורחים מלבישים גם בבגדים מרוקאים מיוחדים וססגוניים, ועורכים תהלוכה לעבר האוהל עם מגשי העוגיות בידי האורחים הלבושים. באוהל מושיבים את הזוג כאשר בני משפחתם יושבים מצידיהם ומורחים להם את החינה על כפות הידיים. לכלה ולחתן נהוד למרוח חינה בשתי כפות הידיים ואילו לאורחים  על יד אחת בלבד. ישנם עדות שנוהגות בנוסף למריחת החינה לתת מתנות לחתן ולכלה שהן לרוב תכשיטים או שעונים לחתן ולכלה. ישנם גם מארזים מיוחדים שניתן להכין והעיקר שתהיה ברכה למתיקות ולהצלחה לזוג בנישואיהם.